האסטרולוגים ששינו את פני המדע
פרק א'

ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (בלטינית(Nicolaus Copernicus: , המוכר גם בשמו הפולני המקורי ניקוֹלאי קוֹפֶּרנִיק (Nikołaj Kopernik)
קופרניקוס נולד בשנת 1473 בקרקוב, ולמרבה הפלא, כשהיה בן שנה הודפס בקרקוב לוח השנה האסטרונומי הראשון בעולם שכלל זוויות של כוכבים: צמידויות והיבטים לעומתיים (מולות) וכמובן, חגים ומועדים של הכנסייה הקתולית.

"הקאנון הרפואי" כפי שתורגם באותה תקופה ללטינית.

באותה שנה פורסמו האנציקלופדיה הראשונה בעולם לרפואה שנקראה The Canon of Medicine ונכתבה בערבית על ידי Ibn Sīnā , רופא/חכם פרסי שתיעד 450 מקרים רפואיים, וספר נוסף על תורת הריפוי – ספרים ששימשו את כלל האנשים בימי הביניים לריפוי המחלות והמגפות הרבות.

צריך להבין שלפני 540 שנה כשקופרניקוס נולד,  העולם היה תחת שליטת הכנסיה ועשרים שנה אחרי לידתו של קופרניקוס התגלתה יבשת אמריקה על ידי בן גילו אמריגו וספוצ'י -באיטלקית: Amerigo Vespucci;‏ שמו בלטינית היה אמריקוס וספוצ'יוס שנולד ב-9 במרץ 1454.[מזל דגים- לא מפליא אתכם, נכון?] ועל שמו  נקראה היבשת אמריקה.
אמריקוס היה קרטוגרף, מגלה, ספן, חוקר, אך מהאמיצים שביניהם. מסעותיו בשנת 1501 לחופה המזרחי של אמריקה הדרומית (בסביבות ברזיל), בשליחות מנואל ה-1, מלך פורטוגל, שיכנעו אותו שמדובר ביבשת נפרדת אשר קיומה לא היה ידוע ל"עולם הישן". הוא הבין את משמעות הגילוי רק כאשר הגיע לקווי רוחב דרומיים, אשר איש מעולם לא הגיע אליהם. וספוצ'י הבין כי לא מדובר באסיה, אלא ביבשת נפרדת.
עולם המדע עד הולדת קופרניקוס נשען על המודל הגאוצנטרי (מיוונית: גֶאה=ארץ, קֶנטרון=מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז. גרסאות שונות של מודל זה, שהיה המודל המדעי הראשון של מערכת השמש, משלו בכיפה מזמנו של אפלטון, ועד לתחילת המאה ה-17 על בסיס עיקרון זה סידר הרקלידס מפונטוס, בשנת 330 לפני הספירה, את שבעת הכוכבים, על פי מרחקם מכדור הארץ-התיאוריה ואומצה על ידי אריסטוטולס.
מה שמביא אותנו לתלמיי[פתולומיי]  שכתב את "החיבור הגדול" -המאשש מתמטית את התיאוריה הגיאוצנטרית.
פתולומיי -Claudius Ptolemy – תלמיי.
mathematician, astronomer, geographer, astrologer, and poet of a single epigram in the Greek Anthology.
פתולומי חי במאה השניה (85 – 165 לערך]
מיותר לציין שבכל הכתבים המדעיים בעברית לא הוזכרה עובדת היותו אסטרולוג.

קלאודיוס פתולומיי שכתב ספר האסטרונומיה-אסטרולוגיה, כשהתאוריה המרכזית הייתה של אריסטטולוס שהיקום סובב סביב כדור הארץ.
אך הוא כתב כמה עשרות ספרים על השפעת הכוכבים בספר
  Ptolemy's Tetrabiblos    תוכלו ליהנות מאינדקס עשיר מתורגם של כל הספרים שלו הכוללים פרקים מופלאים בכל תחומי האסטרולוגיה ואסטרונומיה וביניהם תחומים מפתיעים אותם חקר ותצפת ואני מוכרחה להודות שהוא עשה זאת באופן פשטני ולא מסובך :
על כוכבי השבת. השפעת קונסטלציה צפונית במפה. הקונסטלציה הדרומית במפה.מזלות נשיים וגבריים.  SIGNS INCONJUNCT  עשרות פרקים על ליקויים, אירועים שקורים תחת השפעות מכל הסוגים, תיזמון של אירועים ולמעשה הכללים הראשונים של שיחזור אירועים ועוד…

כאריסטוטלי טיפוסי טען תלמי, אסטרונום מהולל בן המאה ה-2 לספירה ובמשך 1500 שנה, שמערכת הכוכבים פועלת כמו ברישום לעיל. תלמי תיאר את כדור הארץ במרכז ואת השמש עם שאר הכוכבים מסביב. תַלְמַי היה מתמטיקאי, גיאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

בגישתו לאסטרולוגיה פתולומי התרשמתי עד כמה הוא היה פרקטי וענייני.
במהלך קריאתי את רוב הפרקים מסיפרו[ לינקים מעל],  הוא התנהל כלפי האסטרולוגיה כמו לחומר,  בלי שום ספקולציות רוחניות, גישתו הייתה מתמטית, פיזית,  עם קבלה מוחלטת וסטואית שהשפעת הכוכבים היא למעשה עובדה ברורה ללא כל ספק.
פתולומי למעשה הוא אבי האסטרולוגיה השעתית.  כי הוא קבע בפרקיו כללים שעזרו מאוחר יותר ל-Al-Qabisi – אסטרולוג, מתמטיקאי ערבי גאון שהחל ליצור פרדיגמה של אסטרולוגיה שעתית, מה שהרשים אסטרונום צרפתי בשם:
John of Saxony אסטרונום שתירגם את עבודותיו בשני התחומים: האלמנך באסטרונומיה  ואת ספר האסטרולוגיה ושל שאלות-תשובות.  הרעיון שהושפע ממנו במיוחד היה William Lilly שהפך את החומרים לספר רשמי של שאלות תשובות או כפי שזה נקרא היום ה-Horary Astrology .
כמי שעקב אחרי מזג האוויר הוא יצר קבוצות כוכבים [זון]על פי טמפרטורה כמו:

אך ,תלמיי עסק כמו שאר האסטרולוגים שיבואו אחריו במתמטיקה וטריגונומטריה.
ספר המתמטיקה הידוע שכתב ושימש מדענים במשך מאות שנים היה :Almagest – העוסק בחישובי המרחקים בין הכוכבים ובעצם באסטרונומיה יוונית עתיקה של Hipparchus שעסק בנוסחאות טריגונומטריה שהקלו על חישובי המרחקים בין השמש לירח והזויות שביניהם.

כמובן הוא כתב ספר על כוכבים הנראים בעין בלתי מזוינת. על תנועת הכוכבים: מרקורי, וונוס מרס וספר על נסיגת הכוכבים.

Almagest – ספר מתמטיקה-אסטרונומיה שנכתב במאה השניה על ידי פטולומיי.

למה אני מלאה אתכם בפרטים היסטוריים אלה?
כי לפני כ-550 שנה, לבד מגילוי יבשת אמריקה והמצאת הדפוס (זוכרים? האלמנך), לא אירעו באמת אירועים יוצאי דופן. אלה ימי הביניים האפלים, שמרניים ודתיים ולידת קופרניקוס האסטרולוג, שבאופן צדדי עסק במדע, תתברר כעבור שנים כאבן דרך היסטורית שתשרת במאות השנים שלאחר מכן את התפתחות המדע.
לימודיו הראשוניים והרשמיים של קופרניקוס באוניברסיטת קרקוב היו אסטרולוגיה ואסטרונומיה בשנים (1491-94) אצל המורה John of Gogówl, שכתב חיבור על תוצאות הזווית Conjuction. קופרניקוס כתב באיטליה גם תחזיות אסטרולוגיות שנתיות. הוא התמחה אצל פרופסור Domenico Maria באסטרולוגיה ובמתמטיקה. אגב, בוויקיפדיה הישראלית, העיסוק של קופרניקוס באסטרולוגיה מוזכר אולי פעם אחת, אך נעזרתי במקורות המקוריים והמתורגמים לאנגלית ולא הייתה להם בעיה להודות בעיסוקו באסטרולוגיה ולספר על חיבוריו בנושא. קופרניקוס מעולם לא התבייש בכך שעסק באסטרולוגיה ואף כתב מאמרים רבים בנושא ופרסם אותם יחד עם תחזיות אסטרולוגיות. הוא היה מודע להתנגדות הכנסייה לאסטרולוגיה, אך גם להתנגדותם של חלק מאנשי האקדמיה, שכינו את האסטרולוגיה "תיאוריה שטנית". לימים הוציא קופרניקוס ספר חשוב שנקרא:
De Revolutionibus Orbium Coelestium
[On The Revolutions of the Heavenly Spheres] – כל החומר כפי שהוא נכתב בלטינית על תנועת גורמי השמים עם טבלאות- גרסה אלקטרונית שנערכה על ידי נאסא.
הספר פורסם במרץ 1543 וקופרניקוס הקדיש אותו לפאולוס השלישי שעסק בעצמו באסטרולוגיה.

קופרניקוס ניקולאוס

קופרניקוס נולד ב-19.2.1473 (לפי הלוח הג'וליאני – 365.25 יום בשנה), בשעה 17:13 בעיר טורון בפולין, שנקראה אז פרוסיה המלכותית.
בן מזל דגים עם אופק בתולה.
פלוטו באופק – המושל בחושים העמוקים ונלחם עד הסוף להוציאם לפועל.
סטורן בתאומים במרכז השמים – סגפן, צנוע, רציני, ממוקד, ראציונאלי, יסודי וסיסטמטי.
מרקורי שליט האופק ממוקם במזל דגים בבית 7 (בית קרדינלי) ובהיבט של 120 מעלות לירח יופיטר (שליט השני של המזל שלו) בקשת בבית 3.
מרקורי בדגים בהיבט של 120 מעלות לנפטון (שליט ראשי של מזל השמש שלו) בעקרב בבית 3, מה שמבהיר בהחלטיות את החשיבה האינטואיטיבית החריפה שלו.

מראה פלוטוני קלאסי -תווי פנים חדים, צבעים כהים ועור בהיר [מראה דרמטי].
עם פלוטו באופק, שליט מזל עקרב בית 3-2, הוא חי את חייו במלוא חושיו והאינטואיציה המופלאה שלו ובעצם ניהל דיאלוג עיקרי עם עצמו.
פלוטו בהיבט של 60 מעלות לבית 3 – מבטיח חשיבה אינטואיטיבית מופלאה וציות אובססיבי ללכת עם זה עד הסוף.
קופרניקוס מן הסתם נהנה מתמונות (בית 3 – יכולת חזותית גבוהה), במיוחד כשנפטון העניק לו [ Inside] "תמונות פנימיות", תחושות אינטואיטיביות, איך דברים צריכים להיות ולהיראות, ובכלל נוכחות מסיבית של כוכבים בקשת הכוכבים ירח,  יופיטר בקשת (המעז לחלום ובגדול) סקרנות, הרפתקנות מחשבתית, העזה, עם היבט של  120 מעלות לוונוסהחלוצית, חצופה ונועזת בטלה.
לאחר שסיים את לימודיו עזב את איטליה ושב לפרומברוק זמן מה לפני שחזר לוורמיה. הוא קיבל משרה בכנסיית הצלב הקדוש בברסלאו, שלזיה, שם נשאר לשנים רבות עד שפרש כמה שנים לפני מותו בשל מחלה. כל חייו המשיך בתצפיות ובחישובים אסטרונומיים, אך תמיד בזמנו הפנוי ולא כמקצוע. מקצועו הרשמי היה אסטרולוג. קרוב לוודאי שכמו איינשטיין – בן מזל דגים אחר – הוא ראה מול עיניו (או בעיני רוחו), ובניגוד לכל ההשערות הקודמות, את השמש במרכז ואת כדור הארץ סובב יחד עם שאר הכוכבים, ומנקודה זו יצא להוכיח את התיאוריה ההליוצנטרית.
בבית 6 ניצבת השמש של קופרניקוס ב-7 מעלות בדגים ויוצרת היבט של 120 מעלות לאוראנוס ב-5 מעלות בעקרב בבית 3, לימודי אסטרולוגיה ואסטרונומיה, חדשנות הצורך להשאיר את העבר מרחוק מבחינה חשיבתית. היה צריך הרבה אומץ (ונפטון ואוראנוס במזל עקרב) כדי לבטא מול הכנסייה תיאוריות אסטרולוגיות שנחשבו "שטניות", ותיאוריות מדעיות, כשכל העולם עד אז אוחז ב"עובדה" שמערכת השמש סובבת סביב כדור הארץ אבל עם פלוטו באופק הוא מספיק הישרדותי לומר את האמת שלו ולהישאר בחיים.
אך כפולני טוב, הוא לא קרא תגר על הכנסייה כמו גלילאו גליליי (כ-90 שנה לאחר מכן, באיטליה בשנת 1633 נשפט על איסור ללמד את תיאורית קופרניקוס.עוד נחזור אליו בפרקים הבאים). רק להדגיש עד כמה האיש הקדים את זמנו.
אצל חוקרים ומדענים, [ מעבר לאוראנוס נפטון דומיננטיים] תמיד יימצאו היבטים ופעילות בולטת בקשר לבית 8,  הבית המתקשר לפיזיקה[תורת החיים] במקרה של קופרניקוס,פלוטו שליט 8 ניצב באופק.
ב-9.3.1497 באונ' בולוניה בתצפית הצליח לזהות את כוכב השבת Aldebaran,
הכוכב המבריק ביותר בקונסטלציית מזל שור (ממוקם בעין של מזל שור).

מה היה ביום הזה בשמים? וונוס וירח מלא במזל שור, שבתאי בטלה ונפטון בעשר מעלות בגדי ב-60 מעלות לשמש שלו בדגים.
כוכב שבת Aldebaran זורח בשקיעה ובזריחה ונחשב לבוהק במקום ה-13 בשמים, בהיעדר טלסקופים באותם ימים היה צריך ראייה טובה[הייתה לו] , לקום מוקדם מאוד בבוקר ולצפות מזרחה לפני הזריחה.

קופרניקוס כתב את קומנטלריוס(Commentariolus) , טקסט קצר בכתב יד, המתאר את הרעיונות שלו לגבי ההיפותזה ההליוצנטרית. הפרק העוסק בתיאוריה ההליוצנטרית נדחה על ידי האוניברסיטה והופץ בקרב החברים. ב-1536 התאוריה כבר הייתה מנוסחת בצורה ברורה ושמועות עליה הגיעו לכל המדענים באירופה. קופרניקוס פחד מהכנסייה ונמנע לפרסם את התיאוריה באופן רשמי.

בין תפקידיו הרשמיים של קופרניקוס, הוא שימש בפרוסיה המלכותית כאיש כנסייה, מושל, משפטן, אסטרולוג ורופא. אין סיבה להסתיר או להצניע את העובדה שבמשך אלפי שנה אסטרולוגים ייעצו למלכים וזכו למקום של כבוד בחצרות המלוכה (כמו נוסטרדמוס שנולד 30 שנה לאחר מכן ויוהן קפלר 100 שנה לאחר מכן ועוד נשוב אליו בגדול). מלכים בכל הממלכות לא עשו צעד ללא עצותיהם. קופרניקוס היה יועצו של המלך זיגמונד הראשון, מלך פולין.
קופרניקוס נחשב לאסטרולוג מחונן, אסטרונומיה הייתה עיסוק צדדי ותחביב שלו. התאוריה שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש – בניגוד למודל הגיאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז), ששלט בכיפה עד אז – נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר שפתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התיאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.
תיאוריית מערכת השמש ולמעשה התיאוריה של קופרניקוס פורסמה בספר "על תנועתם של גרמי השמים (De revolutionibus orbium coelestium) "בשנת מותו, 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר.

ספר זה מציין את ראשית המעבר ממיקום גיאוצנטרי (ואנתרופוצנטרי), שהארץ במרכזו. קופרניקוס טען שהארץ היא אחד מכמה כוכבי לכת שמסתובבים סביב שמש שאינה נעה, ושהיא משלימה את ההקפה פעם בשנה, יחד עם סיבוב סביב צירה פעם ביום. הוא הגיע לסדר הנכון של כוכבי הלכת ואף הצביע על שינוי איטי במקום הציר של כדור הארץ כגורם לתופעה הידועה כנקיפה (פְּרֶצֶסיה), וכן הסביר שהעונות נגרמות מכך שהציר אינו ניצב למישור הסיבוב של כדור הארץ אלא נטוי בזווית. הוא אף הוסיף תנועה נוספת לכדור הארץ, השומרת שהציר שלה יהיה מכוון כל הזמן לאותה הנקודה (צפון-דרום). לאחר מכן, בזמנו של גלילאו גליליי הובהר שאין כאן תנועה נוספת ושאם הארץ לא הייתה נשארת באותה נקודה – אז היה צורך בתנועה כזו.
הוא גם טען לתופעת הנקיפה:

קופרניקוס טען כי כל המסלולים במערכת השמש הם מעגליים, דבר שאינו מדויק, שכן הם אליפטיים, ולפיכך המודל שלו היה לא מדויק ולא יכול היה לחזות אירועים אסטרונומיים בצורה טובה מזה של תלמי, שהיה מקובל אז. הוא גם חשב שמערכת השמש קטנה בהרבה ממה שהיא באמת, כמו רוב האסטרונומים בתקופתו.
קופרניקוס מת ב-24.5.1543 בגיל 70.
שבתאי הגיע לאופק שלו בעקרב ויצר היבט של 90 מדויק לשבתאי בלידה (מזל תאומים). פלוטו בדלי 90 מעלות לנפטון שלו בעקרב (האופק והפלנטה השליטה של המזל נפטון יהיו תחת היבטים קריטיים בזמן מוות). ואורנוס ב-26 מעלות באריה בהיבט של 150 מעלות (היבט מחלה) למרקורי שלו ב-26 מעלות במזל דגים.
(לצערי לא היו לי תאריכים מדויקים לשום אירוע בחייו. פורסמה השנה בלבד. ייתכן שקיימים מסמכים בלטינית או פולנית שמציינים את הימים והחודשים המדויקים)

לשם הוכחת התיאוריה שלו ותיקון הטעות שהכוכבים נעים במעגלים, היה צורך באסטרולוג גאון אחר שנקרא יוהן קפלר שיוולד 98 שנה אחריו.

ועל כך בפרק הבא.

האסטרולוגים ששינו את פני המדע- פרק ב'

כל הזכויות שמורות לפנינה כץ                                 17.8.2013