האסטרולוגים ששינו את פני המדע – פרק ב'

"היה היה פעם מלך…" כך מתחילות אגדות שאהבנו. אך במקרה של יוהן קפלר אכן היה היה פעם מלך ושמו רודולף השני. וכך הלך הסיפור:
האירועים הדרמטיים שבמהלכם זכה יוהן קפלר, האסטרולוג המחונן, לתנאים אופטימליים כדי לממש את כישוריו במתמטיקה, בפיזיקה ובאופטיקה, התרחשו אכן בזכות המלך רודולף השני.
רודולף השני לבית הבסבורג היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלך בוהמיה ומלך הונגריה.

Joseph_Heintz-הצייר. שמן על נחושת.

על רודולף השני נכתב שהוא נמנה עם הצבעוניים שבמלכי אירופה לאורך ההיסטוריה ובתקופה זו בפרט. הקיסר נהג לאסוף גמדים, הוא הקיף את עצמו באסטרולוגים, ובמדענים הוא התעניין במשחקים ובאמנויות בדומה לאצילים רבים בני התקופה, הוא הוקסם ממסתורי המיסטיקה, הכישוף והמדע בן זמנו. בגלל נטייתו לאפשר חופש דת היה שלטונו בלתי יציב. הוא שימש פטרונם של פסלים וציירים רבים ואף מימן את פרסומם של כתבים העוסקים באלכימיה.
במילים של ימינו הוא היה איש אקלקטי עם "ראש פתוח" ולעתים קרובות זו בהחלט גאונות לזהות גאונים ולממן אנשים כמו טיכו ברהה ויוהן קפלר ובכך לדחוף את ההיסטוריה המדעית כמה שנות אור קדימה.
המפה של רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה:

רודולף השני נולד ב-18.7.1552 בשעה 19.35 בעיר וינה, אוסטריה.
בן מזל אריה (לא טעות. בשנים ההם חישבו עדיין את השנה על פי השנה היוליאנית. )
אופק: 4.57 בדלי.
שמש: 5.16 באריה.
ירח: 2.22 בסרטן
מרכז השמים:2.10 בקשת.
אופק דלי בהיבט של 120 מעלות לאוראנוס במאזניים בבית 8 – אדם עם אינטואיציות מפותחות שנמשך לנסתר, לשונה ולאחר ואינו חושש לעסוק בכך בגלוי.
אוראנוס שליט האופק ממוקם בבית 8 במזל מאזניים ויוצר היבט של 60 מעלות ליופיטר במזל אריה אך גם שליט מרכז השמים. מה שגרם לו להתלהב במיוחד מאסטרולוגיה, ממדע ומאמנות ובכלל לגלות פתיחות לשונה ולאחר.
אוראנוס במאזניים בהיבט של 120 למרס בתאומים, היבט שאפשר לו לגלות פתיחות מקסימלית ולהתנהל באופן אינדיבידואליסטי, למורת רוחם של אנשי הדת, אך גם של בני משפחתו, שראו בו עוף מוזר בלשון המעטה.
צמידות שמש ליופיטר באריה לא מותירה ספק לגבי האגו הענק שלו והיותו אדם שצריך להרגיש את גדולתו ולהקיף את עצמו במעריצים. אך מבטאת גם אופקים רחבים, אופטימיות, נדיבות שללא ספק השפיעה על גורל המדע. אם במודע או שלא במודע, הזמנתו של טיכו ברהה לחצר הארמון תתברר כגאונית וכגורלית.

הצייר: Giuseppe Arcimboldo שחי בשנים:1593-1527
ציור שהוקדש לרודולף השני אחד מהמלכים היותר צבעוניים בהיסטוריה.

טיכו ברהה

טיכו ברהה נולד ב-14.12.1546(שנה יוליאנית) בשעה 09:54 בדנמרק,

ולכן הוא בן מזל גדי עם אופק דלי –  צירוף אידיאלי של מדען חוקר.
באופק צמודים ונוס ופלוטו (ועוד נחזור להיבט זה) אך אוראנוס שליט האופק ממוקם במזל בתולה (בית 7 מורחב לילידי צפון כדור הארץ בימות החורף), צמוד לירח – היבט המרמז על בריאות בעייתית (אגב הוא תאום שאחיו התאום מת בלידה) וצמידות זו יוצרת 90 מעלות לשבתאי בקשת – רגישויות ובעיות בריאותיות כרוניות.
אוראנוס שליט האופק יוצר היבט מרובע עם שבתאי, היבט דומיננטי המבטיח שהאדם יעז לפרוץ מסגרות ולחשוב מחוץ לקופסה ולהתנהל בעצמאות בלתי תלויה בסביבה ובדעותיה. צמידות מרקורי עם שבתאי כפתה עליו משמעת עצמית גבוהה מאוד ובדיוק כשהוא הגיע לרגע של דישדוש במקום והזדקק לפרוץ קדימה כל מה שהיה זקוק זה לאותו ספר שקיבל במתנה מיוהנס קפלר, "מסתרי היקום".

מי היה יוהנס קפלר ואיך דרכו הצטלבה עם טיכו ברהה?

יוהנס קפלר נולד כ-25 שנה אחרי מטיכו ברהה.

ב-27.12.1571 (שנה יוליאנית) בשעה 14.01, בוויל שבנסיכות וירטמברג, בדרום גרמניה.
בן מזל גדי עם אופק תאומים כשנפטון צמוד לאופק.
מרקורי שליט האופק (מזל תאומים) במזל גדי צמוד לאוראנוס, מה שמסביר באופן הכי ספונטני את שילוב כישוריו האסטרולוגיים והמדעיים.
מרקורי אורנוס מנהלים את המפה [כשליטים] אך גם כיוצרי ההיבט  T.Square
ה-  T.Square כמפעיל המפה מייצר צמידות בין מרקורי אוראנוס בגדי והיבט של ריבוע למרס במאזניים והיבט של 150 מעלות ללילית ב-8 מעלות במזל אריה.
מפה פועלת בחדות מירבית כשהיבטים מרובעים יוצאים ממזלות קרדינליים ושליטי המפה.
שבתאי שליט המזל שלו יושב בבית 5 -הבית היצירתי ב-13 מעלות בעקרב – מעלה של ממציאנים וגאונים.
השמש של יוהנוס קפלר צמודה להיגיאה – האסטרואיד הרביעי בגודלו במערכת השמש- במיתולוגיה, היגיאה היא בתו של אסקלפיוס המרפא והרופא המפורסם שאסטרולוגים מזהים כמרפא.  באסטרולוגיה,  היגיאה היא האסטרואיד שמייצג את יחסו של האדם כלפי בריאות ואיכות חיים. במפה בסיסית, היגיאה מסמלת לעתים קרובות את החלק המרפא שבאדם ויש הרבה דימיון בינו לבין כירון במובן העזרה לריפוי. השמש של יוהנס קפלר צמודה להיגיאה בבית 7, הוא ואשתו איבדו ילדים רבים ממחלות העיסוק  בנושא ביניהם היה רב בעיקר בגלל אובדן ארבע ילדיו מתוך שבעה.
יוהנס נולד אחרי שמשפחתו העשירה ירדה מנכסיה. אביו היינריך התפרנס כשכיר חרב ועזב את משפחתו כשיוהן היה בן 5 (ילדות גדיית טיפוסית), מה שאילץ את יוהנס כבן מזל גדי להתבגר מוקדם. אמו של יוהנס (למרבה התדהמה לפני למעלה מ-500 שנה) עסקה בריפוי וחקר צמחי מרפא (בית 12 הירח בתאומים בהיבט של 120 מעלות למאזניים השפעת האם – תאומים למעשה מחליף את מזל דגים שבאופן טבעי בבית 12ועוסק בריפוי). נפטון באופק המפה של יוהן בהיבט של 120 מעלות ליופיטר ופלוטו בדגיםמצביע על הפן התורשתי של חקר הבלתי נודע, חיפוש הנסתר וכוחות מיסטיים, עם נפטון באופק המעניק מתת של יכולות אינטואיטיביות שיעזרו לו גם במדעים.

יוהנס קפלר.

קפלר התוודע לאסטרונומיה בגיל צעיר ופיתח אהבה לתחום. בגיל שש סיפר שהוא נלקח על ידי אמו למקום גבוה לצפות בכוכב שביט. ב-1589 הוא הוכיח את כישוריו כמתמטיקאי וכאסטרולוג מחונן. מיכאל מסטלין (אסטרונום- אסטרולוג) לימד אותו על המודל הגאוצנטרי של תלמי ועל המודל הילוצנטרי של קופרניקוס[מסטלין יחזור לתמונה].
יוהנס קפלר תמך ברעיון של קופרניקוס על המודל ההליוצנטרי, שלפיו מרכז היקום אינו כדור ארץ אלא השמש. לימים נודע בעיקר בזכות החוקים שניסח לגבי תנועת כוכבי הלכת סביב השמש, הידועים כחוקי קפלר, אשר היוו את אחד מהיסודות שעליהם ביסס ניוטון את חוק המשיכה האוניברסאלי.
ב-1596 פורסם בגראץ חיבורו העיקרי, "מסתרי היקום", שבו עסק בקשרים בין מסלול כוכבי הלכת.

מודל מערכת השמש לפי קפלר כפי שפורסם בחיבורו, "מסתרי היקום"

בדצמבר 1595 פגש יוהנס את ברברה מולר אלמנה (בית 7 גדי) שהייתה בתו של טוחן עשיר שהתנגד לנישואיה עם קפלר בגלל עוניו. אך לאחר פרסום עבודתו "מסתרי היקום" התרצה אביה והם נישאו ב-27.4.1597.
קפלר שלח את ספרו "מסתרי היקום" לכל האסטרונומים שהכיר, בין השאר לטיכו ברהה, שהיה האסטרונום המוביל של הקיסר רודולף השני. ברהה, שהתרשם מהספר, הזמין אותו לעבוד אצלו במצפה הכוכבים החדש שהקים בפראג במימונו של רודולף השני. טיכו ברהה אף הקים במימונו של רודולף השני מכון מחקר אסטרונומי משלו עם כ-100 אנשי צוות, שעסקו בין השאר בייצור כלי המדידה והאביזרים למצפה ולמעבדה האלכימית.

Jiri Daschitzsky "Comet of 1577" -רישום של קהל המגיע להתבונן בקומט של שנת 1577.

ברהה היה לא רק מדען אלא גם אומן (מה שהיה נפוץ בתקופה),

אורניבורג.. שירטוט קפדני ומופלא של טיכו ברהה.

ועיצב את האורניבורג בצורה מרהיבה, ואף צייד אותו במתקני נוחות לא שגרתיים לתקופה דוגמת שירותים עם מים זורמים, מה שמוסבר בקלות במפה של ברהה ע"י  צמידות ונוס לפלוטו באופק דלי- היבט המחריג את יכולותיו האמנותיות.
בשנת 1581 הקים ברהה מצפה חדש, סטהרנבורג (טירת הכוכבים), בצמוד למצפה הישן. סטהרנבורג היה מצפה תת-קרקעי ברובו, מה שסיפק יציבות רבה יותר למכשירים.
גאונותו התבטאה בכך שייצר בעצמו את מכשירי התצפית המתוחכמים שלו. מאוחר יותר הקים מצפה נוסף בקרבת פראג, והנתונים שאסף שימשו את עוזרו יוהנס קפלר בניסוח החוקים של תנועת כוכבי הלכת.
בין הישגיו הרבים: ב-11 בנובמבר 1572 מהמצפה שבמנזר הרוואד, זיהה ברהה כוכב חדש, בהיר יותר מנוגה , בקבוצת הכוכבים קסיופאה.

מפת הכוכבים של קבוצת הכוכבים קסיופאה, בה מופיע הכוכב החדש (מסומן ב-I)

ברהה היה אדם עשיר מאוד, במיוחד בשנות השמונים של המאה השש-עשרה, ונודע, מעבר לאפו המוזהב, בתחביביו המוזרים ובחגיגות המפוארות שערך. בביתו חי גמד בשם ג'פ, אשר ברהה האמין שהוא בעל כוחות נבואיים, שנהג לשבת תחת השולחן באירועים. סיפור מפורסם נוסף נוגע למוס (אייל קורא) שברהה גידל בביתו עם אופק דלי וונוס+פלוטו באופק אפשר לצפות לכל השגעונות והטירופים מבלי להתרגש יתר על המידה. מה שלא הפריע לחשיבתו המדעית לפעול בראציונאליות במקביל.
ב-2 לאוגוסט שנת 1600 נענה קפלר להזמנתו של ברהה לבוא לעבוד אתו.
הם הספיקו לעבוד רק כשנה. טיכו ברהה נפטר במפתיע ב-24.10.1601. עד היום יש תיאוריות סותרות לגבי מותו. אם מדובר בהתפוצצות שלפוחית השתן או הרעלת כספית.
מכיוון שלפני מספר שנים עצמותיו הוצאו לבדיקה מה הית סיבת מותו וגם הפעם לא היו נחרצים התבוננתי בכוכבים בתאריך מותו.
בהתייחס רק ל-Transition של הכוכבים ביום מותו של טיכו ברהה, הרי שעל פי המפה שלו:  פלוטו באותו יום הגיע למעלה ה-24 מעלות בטלה ויצר צמידות לנפטון שלו בטלה,ובמקביל, היבט של 150 מעלות לירח (צמידות הירח לאורנוס המנבא את בעיית הבריאות) של ברהה בבתולה. אורנוס (שליט האופק) 8 מעלות בשור בהיבט של 90 מעלות ליופיטר בדלי בית 12. שבתאי (שליט המזל שלו) ב-11 מעלות בעקרב, בהיבט של 150 מעלות למרס בטלה – מבטא דלקת קשה וזיהום בכדוריות האדומות (טלה) המלווה בסבל פיזי. אך יופיטר במאזניים בהיבט של לעומתיות (180 מעלות) למרסמצביע בעיניי יותר לכיוון דלקת בשלפוחית השתן עם זיהום קשה ומותו לדעתי היה קשור פחות לנושא הרעלת כספית.
שנה לאחר מות המפתיע של ברהה, שהיה גם חברו הקרוב של קפלר, קיבל קפלר את מישרת המתמטיקאי הראשי של הקיסר רודולף וירש את תצפיותיו של ברהה. הוא החזיק במשרה זו 11 שנה, עד מותו של רודולף, פרק זמן שנחשבה לפורה ביותר בחייו.
ב-1.1.1604 פרסם קפלר את ספרו העוסק בתופעות אופטיות הנראות בתצפיות האסטרונומיות, ואת הספר "הכוכב החדש", שבו הוא מתייחס להתפוצצות הסופרנובה שאירעה באותה שנה.
ביום פרסום הספר היה נפטון ב-6 מעלות בתולה ויצר היבט הרמוני של 120 מעלות למרקורי שלו בגדי. אוראנוס היה ב-14 מעלות בשור בהיבט של 120 לשמש וונוס של קפלר. עם שילוב כזה של כוכבים (ואין ספק שהוא חישב ותכנן את פירסום הספר בתאריך זה), היה ברור שהספר יותיר את רישומו על כל קהילת המדע בחדשנותו.
מחקריו האסטרונומיים של קפלר, שהתחילו בניתוח תנועת כוכב לכת מאדים בהדרכתו של ברהה, הגיעו לשיאם בספרו "האסטרונומיה החדשה", שהכיל את שני חוקי התנועה הראשונים מתוך שלושת החוקים שניסח. תהליך הניתוח של תנועת מאדים ארך כשש שנים, שבהן חישב קפלר קירובים רבים למסלולו של מאדים ורק לאחר מספר רב של ניסיונות כושלים, חישב ואימת שמסלולו של מאדים הוא מסלול אליפטי שבו השמש נמצאת באחד ממוקדי האליפסה.

חישוב המהלך האליפטי [רגע ההארה] קפלר זיהה על פי נסיגת כוכב מרס.

על פי נתוני התצפיות של ברהה הצליח קפלר לאמת שגם כוכבי הלכת האחרים נעים במסלול אליפטי (החוק הראשון) ומקיימים את החוק השני.
קפלר הכיר את התצפיות הקדומות של תלמי, שהיוו את הבסיס האמפירי הן לתורת תלמי והן לתורת קופרניקוס, אך הוא הגיע למסקנה שמדידותיו של טיכו ברהה מדויקות יותר והחליט להשתמש בהן כבסיס לניתוח תנועתו של מאדים. הוא התבסס על 12 מדידות שבהן מאדים עמד בניגוד, כלומר בכיוון ההפוך יחסית לשמש. בעזרת ניתוח גאומטרי מדויק, יחד עם הכרת אופי שבירת קרני האור באטמוספירת כדור הארץ, הבין קפלר שהמדידות לא מתאימות לאף אחד משלושת המודלים הקיימים. יתרה מכך, הוא הבין שתנועת מאדים איננה מעגלית וחיפש עקומות אחרות שיתאימו למדידות של ברהה. הדבר לקח לו מספר שנים, ואף על פי שהיה קרוב לרשום את נוסחת האליפסה מתוך המדידות, הוא לא הגיע לכך. בסופו של דבר החליט קפלר ללכת בדרך הפוכה. הוא ניחש שהמסלול מתאים בצורתו לאליפסה, בדק את ההשערה ומצא שהיא אכן מתאימה לתצפיות. בנוסף, הוא בדק את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש ומצא שגם הוא לא יכול להתאים למעגל. בעקבות כך, החליט קפלר להחיל את "חוק המסלולים האליפטיים"על כל כוכבי הלכת שנעים סביב השמש, וזאת במסגרת המודל ההליוצנטרי שבנכונותו נוכח קפלר זמן רב קודם לכן.

כאשר הבין קפלר שתנועתם של מאדים ושל כדור הארץ סביב השמש אינה מעגלית, ועוד בטרם ניסח את החוק הראשון, הוא ניסה למצוא ביטוי מתמטי שמתאר את תנועת כוכבי הלכת. הוא ראה שמהירותם משתנה בקטעים שונים של המסלול, ושיער, במונחים של ימינו, שהמהירות הרגעית עומדת ביחס הפוך למרחק מהשמש באותו רגע. השערה זו לא הייתה מדויקת אולם ממנה הוא הסיק את "חוק השטחים" המוכר כחוק השני של קפלר. לאחר שהמשיך לנתח את נתוני המדידות של ברהה ולחפש קשרים מתמטיים בין גדלים שונים הקשורים למסלול כוכבי הלכת, הוא מצא את החוק השלישי. אין ספק שהאינטואיציה המופלאה שלו עזרה לו לחבר את העובדה עם ההרגשה וזה הוא שילוב מנצח של מדען. בנוסף, ניסה קפלר למצוא הסבר פיזיקלי סיבתי לתנועת כוכבי הלכת. הוא הושפע מעבודתו של ויליאם גילברט שעסקה במגנטיות, וסבר שהשמש מפעילה על כוכבי הלכת כוח הדומה לפעולתו של מגנט. תיאוריה שחלה לדעתו גם על השפעת הכוכבים על בני האדם. כוח הכבידה, שהוא ההסבר הסיבתי המקובל כיום לחוקי קפלר, התגלה על ידי אייזק ניוטון בהמשך המאה ה-17.

הספר "האסטרונומיה החדשה" של קפלר -עם קרדיט לטיכו ברהה שכבר הלך לעולמו ולמלך רודולף השני – 1605.

   חוקי קפלר:

יוהן קפלר הצליח לשנות לעד את המדע כשניסח את שלושת החוקים שגילה :
1.צורת המסלול של כל כוכב לכת היא אליפסה והשמש נמצאת באחד ממוקדיה.
2.חוק השטחים השווים: הקו שמחבר את כוכב הלכת עם השמש מכסה שטחים שווים במרווחי זמן שווים. משמעות חוק זה היא שככל שכוכב הלכת נע קרוב יותר לשמש מהירותו גדלה.
3. החוק ההרמוני: ריבוע זמן המחזור של כוכב לכת פרופורציוני לחזקה השלישית של מחצית הציר הראשי של האליפסה (הציר הסמימג'ורי). משמעות החוק כפולה: כוכבי הלכת הרחוקים יותר מהשמש הם בעלי זמן מחזור גדול יותר, ומהירותם קטנה יותר.

במקביל הוא המשיך לפרסם את הלוחות האסטרונומיים (אלמנך) עם תחזיותיו עד שנת 1624 אך ציין בהתכתבויות שערך עם  מייקל מסטלין [ראה למעלה, מורו לאסטרונומיה שהיה גם אסטרולוג] שהוא חושש שעיסוקו כאסטרולוג יפגע בשמו כמדען.
באוקטובר -1603 זיהה קפלר צמידות של שבתאי ויופיטר בין שני מזלות שונים. שבתאי היה בקשת ויופיטר בעקרב. היבט זה ידוע כבעייתי במיוחד והוא התייחס אליו בתחזיותיו. עדויות על יחסו לגבי נושאים ספציפיים באסטרולוגיה אפשר לקרוא בין השאר פה.
בשני מכתבים פרטיים שנכתבו על ידי קפלר למידאל מסטלין ולחבר נוסף קפלר ניהל דיאלוג על ההורוסקופים של בני משפחתו וסיבת מותו של בנו. התכתבות הוכיחה על העניין שהיה לו לאורך כל הדרך במקביל לקריירה המדעית שלו.
יוהנס קפלר טען שהוא אסטרולוג מיוחד וכך מוסבר אילו חלקים הוא האמין יותר ואילו פחות.
המפה של יוהנס קפלר ששירטט בעצמו בשנת 1608:

יוהנס קפלר כתב במכתביו:
""קיים כוח על הארץ הגורם לירח לנוע"
"הגיאומטריה מהווה חלק נצחי ומזהיר של התבונה האלוהית; העובדה שלבני אדם יש בה חלק, היא אחת ההוכחות לכך שהאנושות נבראה בצלמו של אלוהים".
ובאחד מפרקי האסטרולוגיה הוא נתן את הכותרת הזאת:
'The soul of the newly born baby is marked for life by the pattern of the stars at the moment it comes into the world, unconsciously remembers it, and remains sensitive to the return of configurations of a similar kind.'
Kepler, Harmonics Mundi, chapter 7
הוא האמין בקשר בין אירועים לכוכבים וראה בהשפעתם של הכוכבים דבר אלוהי. היכולת שלו להתנהל בשני העולמות במקביל נובעת מפתיחותו ומהצד האינטואיטיבי שלו, שהיה כל כך מחודד בזכות נפטון באופק. הוא האמין שלכל תופעה יש סיבה. מוחו הבלתי נלאה היה מסוגל לבחון ולהפוך כל נושא והצד האינטואיטיבי עזר לצד המדעי והצד המדעי עזר לו להתבונן בפרשנויות האסטרולוגיות ולהבין שהאדם גם באופן לא מודע מתנהל בעולם עם סיבתיות ברורה.
המחקר שערך קפלר על תכונותיו האופטיות של הטלסקופ הניבו ספר נוסף שפורסם בשנת 1611 בשם "הדיופטריה- מדע שבירת האור על ידי עדשות". בספר זה הניח קפלר את היסודות התיאורטיים לאופטיקה הגיאומטרית ובהמשך את עקרונות פעולת הטלסקופ.
כמעט באותו זמן ובמקום אחר, בשנת 1610 באיטליה, גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את צדק (יופיטר), בעזרת ההמצאה החדשה של אותה תקופה – הטלסקופ.
ועל כך נאמר:
: Great Minds Think Alike
ב-1628, בעקבות הצלחותיו הצבאיות של הקיסר פרדיננד בראשות הגנרל וולנשטיין, מונה קפלר ליועץ הראשי לגנרל. הוא סיפק תחשיבים אסטרונומיים עבור האסטרולוגים של וולנשטיין אך בשנתו האחרונה כתב אף בעצמו הורוסקופים. הוא נפל למשכב ונפטר ב-15.11.1630. הוא נקבר ברגנסברג ועל המצבה שלו נחקק לפי בקשתו:
I measured the skies, now the shadows I measure
Skybound was the mind, earthbound the body
ביום מותו, נפטון ושליטת האופק הייתה 3 מעלות במזל עקרב ויצרה היבט של 150 מעלות לירח שלו בתאומים (בית 12). אוראנוס 20 מעלות בבתולה היה בהיבט לעומתי מדויק מול יופיטר בדגים ומול פלוטו בדגים. כשכל הפלנטות הכבדות בהיבטים דרמטיים קשה יהיה להינצל. יוהנס קפלר לא הצליח להגיע ליום הולדתו ה-59. ואולם הוא הספיק בשנותיו הקצרות להיות פורה באסטרונומיה, מתמטיקה, באסטרולוגיה, אופטיקה ואף כתב ספר מדע בדיוני {אולי הראשון} אף הזכיר את נושא כוח הכבידה הרבה שנים לפני ניוטון ובחוקי קפלר הוא הצליח ליצור עולם עם התבוננות חדשה למדענים שיבואו אחריו.

כל הזכויות שמורות לפנינה כץ  21.9.2013

חזרה לפרק הראשון.

שאלות תשובות: