כוכב מרס[מאדים] – פרק א' – המושל באנרגיות ובדחפים.
מאדים (בלועזית: Mars, מרס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. זהו כוכב הלכת החיצוני שמסלולו הוא הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ ואחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש. כמו כן הוא כוכב הלכת הארצי (כוכב לכת הדומה בהרכבו לכדור הארץ) הרחוק ביותר מהשמש. למאדים שני ירחים קטנים, פובוס ודימוס, שניהם קטנים ובעלי צורה משונה. משערים שאלו אסטרואידים שנלכדו על ידי כוח המשיכה של מאדים. סמלו מייצג את המגן והחנית של האל מרס: עיגול עם חץ קטן (יוניקוד: ♂).
קוטרו של מאדים 6,721 ק"מ (כחצי מקוטר כדור הארץ) והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו אחת ל-24 שעות ו-37 דקות. מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום במהירות ממוצעת של 24.13 ק"מ/שנייה. צפיפותו הממוצעת 3.95 גרם לסמ"ק. למאדים רק רבע מפני השטח של כדור הארץ ומסתו היא רק עשירית ממסתו של כדור הארץ. כוח המשיכה על פני מאדים הוא כ 38% מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. במאדים נמצא גם ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, הר הגעש אולימפוס מונס – גובהו 27 ק"מ. בנוסף על מאדים נמצא קניון ואליס מארינריס, אשר אורכו 4500 ק"מ ורוחבו 200 ק"מ.
בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעכב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע של מאדים, העשירה בברזל, הברזל התחמצן ומכאן צבעו האדום של כוכב הלכת.
ההערכה היא שלפני 5 מיליון שנים המאדים עבר שינוי זוויתי חזק. לחות שהייתה לכודה בקטבים הוסעה באמצעות רוחות לאזור קו המשווה והושקעה כשלג (deposits) שם. הודות לכך היא יצרה ים קפוא ודפוסים של פעילות קרחונית באזור זה, רצועות עתיקות של קרח. אלה כנראה שרידים של קרח לאורך קו המשווה . מקומות נוספים עשירים בקרח נמצאו בעמקים מזרחית לאזור הלאס (Hellas) ובאגפים המערביים של קו המשווה הרי הגעש האדירים בשם תארסיס מונטס (Tharsis Montes) .זהו תהליך דומה לכיסוי המחזורי בשלג של הרי הרוקיס בארצות הברית והקרחונים המצויים על הקילימנג'רו באפריקה ובהרי האנדים בדרום אמריקה.
דימוס- הירח הקטן של מאדים.
מדענים מעריכים שהקרח נמצא ממש מתחת לפני השטח של כוכב הלכת. זאת משום שחלליות מחקר זיהו כמויות גדולות של מימן, והדרך היחידה בה יכולה להיות כמות כה גדולה של מימן היא במולקולות מים. מעריכים שכמות המים מגיעה עד 80-90% ממסת הסלע, ושהקרח מפוזר באופן אחיד בכל אזור הקוטב הצפוני. ככל הנראה, המים הקפואים נמצאים בעומק של לא יותר מ-30 סנטימטרים מתחת לפני הקרקע. כמות זו של מים מעלה את האפשרות שבעבר מאדים היה חם יותר, והתקיימו עליו חיים מיקרוסקופיים.
משום שזמני ההקפה של מאדים וכדור הארץ סביב השמש מראים יחס הקרוב ל-2:1 ישנה מחזוריות בהופעותיו ומשך הזמן בו ניתן לצפות במאדים מכדור הארץ. זמן המחזור הסינודי של מאדים נמשך 780 יממות ארץ שהן 2.135 שנים (שנתיים וחודשיים). בזמן זה מרחקו המקסימלי של מאדים מכדור הארץ עשוי להגיע עד לפי 7 מן המינימלי (בעת ניגוד), בשל כך בהירותו הנראית משתנה מחיוורון של 1.8 עד לבהירות מרשימה של 2.9- כאשר כדור הארץ ומאדים בקרבה מרבית.
ב-27 באוגוסט 2003 מאדים הגיע למרחק הקטן ביותר מן הארץ ב-60,000 השנים הקרובות 55,758,006 ק"מ. רדיוסו של מאדים גדול פי 2 מזה של הירח ומרחקו המינימלי מכדור הארץ גדול ביותר מפי 100 מזה של הירח, משום כך מאדים לעולם לא יראה גדול כמו הירח לצופה מכדור הארץ. ב-29 בינואר 2010 מאדים היה שוב בניגוד וגם טלסקופים קטנים איפשרו להבחין בתווי פנים על מאדים, במיוחד בכיפות הקרח שלו. טלסקופים גדולים יותר איפשרו להבחין גם באזורים כגון ואליס מארינריס, והאולימפוס מונס.
בתרבות:
צבע פניו של מאדים אדום בשל ריבוי בתחמוצות ברזל בקרקעו, ומכאן שמו העברי והכינוי "כוכב הלכת האדום". שמו בלעז הוא מארס (Mars), משום שהוא זוהה במיתולוגיה הרומית עם אל המלחמה בשם זה (המקביל לארס מהמיתולוגיה היוונית). שם זה ניתן לו בשל מראהו האדום בשמי הלילה, שהרי הצבע האדום מתקשר למלחמה באסטרונומיה הבבלית זוהה מאדים עם אל המלחמה, האש וההרס נרגל . מארס נשאר מזוהה בתרבות עם מלחמה ואלימות וכך הוא מתואר, למשל, ב"כתר מלכות" של שלמה אבן גבירול.
סמלו של מאדים מקורו במיתולוגיה הרומית – מגינו וחניתו של מארס. משמש בביולוגיה לציון המגדר זכר ובאלכימיה לציון היסוד ברזל.
סמלו של מאדים מבוסס על סמלו של אל המלחמה הרומי מארס
במאה ה19 הרזולוציה של טלסקופים השתפרה מספיק כדי לאפיין את פני השטח של מאדים. בספטמבר 1877 התקרב מאדים לשמש והיה על הקו שבין השמש לכדור הארץ (Perihelic Opposition) כלומר בתנאי צפייה אופטימליים – מצב המתרחש פעם ב15-17 שנים. האסטרונום ג'ובאני שיאפרלי Giovanni Schiaparelli השתמש אז בטלסקופ של 22 סנטימטרים כדי למפות לראשונה את פני הכוכב. במפות הופיעו "תעלות" שלימים התבררו כטעויות אופטיות. שיאפרלי תיאר את הקוים הללו במילה האיטלקית canali כלומר ערוצים וכינה אותם על שמות נהרות מיתולגיים. לאנגלית תורגם המושג כ canals – תעלות כלומר כתוצר של פעילות כריה של יצורים תבוניים. ה"תעלות" דווחו גם על ידי האסטרונום פרסיוול לוול בהזדמנות הצפיה הבאה ב-1894 באמצעות טלסקופים משוכללים יותר (300 ו450 מ"מ).
מרס במיתולוגיה:
מרס (בלטינית: Mars) היה אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, אחד מהאלים החשובים והמכובדים ביותר בפנתאון האלים הרומי.
מרס היה בנם של יופיטר, ראש האלים, ושל אשתו יונו, אחיהם של אל האש והנפחים וולקן ואלת הנעורים יובנטאס, ואביהם של רמוס ורומולוס (שנולדו לאחר שאנס את וריאה סילביה). הוא מקביל לאל המלחמה היווני ארס. הרומאים העריצו את מרס עד מאוד וקראו על שמו מספר דברים:
כוכב הלכת מרס, הקרוי בעברית מאדים.
חודש מרס, או מרץ. יום חגו העיקרי של מרס נחוג ב-1 במרץ.
ברומא היה מקדש ששמו מרס, בו היו שמורות חניתות, אשר לפי המסורת הרומאית היו שייכות למרס. כשפרצה מלחמה, היה הקונסול מנענע את החניתות הללו, וקורא: "מרס, התעורר נא" ("Mars vigila").
ברומא היה מחנה צבאי גדול, שנקרא שדה מרס.
ארס (מיתולוגיה)
אַרֵס (ביוונית: Άρης) הוא אל המלחמה, אחד משנים עשר האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית. ארס הוא בנם הבכור של זאוס והרה אשר לפי מספר מקורות לא חיבבו אותו במיוחד. בפי הרומאים הוא נקרא מרס.
המקורות מתארים את ארס כאל אכזרי, מחרחר ריב ומעורר שנאה ומשבחים את מי שהצליח להימלט ממנו ומהשפעתו. הם אף מכנים אותו בשם אל רצחני ועקוב מדם, קללת המין האנושי בהתגלמותה, ועם זאת – פחדן, הגונח מתוך כאב ובורח בהיפצעו – כך, באיליאדה ישנה אפיזודה שבה הוא נפצע מיד אתנה. חבורה של עוזרים מלווה אותו בשדה הקרב: אחותו אריס ("פירוד", "אי הסכמה"), עם בתה איניו ("ריב", "מדון"), וכן בניו האלים דימוס ("פחד") ופובוס ("אימה"). נאמר שכאשר חבורה זו נמצאת במסעה, קול גניחה נשמע והאדמה זבה דם. ארס בא מתראקיה, בצפון יוון, שבה ישבו אנשים גסים ואמיצים. עיקר פולחנו התקיים באזור זה, וכן בערים ספרטה ותבאי. פולחנו, בדרך כלל, נערך במקביל לפולחנם של אלים אחרים – בתבאי, לדוגמה, הוא נאלץ לחלוק מקדש יחד עם אפרודיטה. סמליו העיקריים היו כלי מלחמה, חנית וקסדה. כמו כן, העיט היה מקודש לו והכלב היה בעל החיים שלו. ארס אינו דמות בולטת במיתולוגיה, והוא מוזכר במעט מיתוסים, כמעט רק בהקשר של מלחמות. בין היתר, סופר עליו שהוא זה שהעניק למלכת האמזונות היפוליטה את חגורתה המפורסמת, שלאחר מכן נלקחה ממנה על ידי הרקולס, כחלק ממטלתו התשיעית. באגדה ידועה אחרת הוא מופיע כמאהבה של אפרודיטה, אשתו של הפיסטוס, אך זהו יוצא מן הכלל המעיד על הכלל. בין צאצאיו הידועים של ארס מאפרודיטה ניתן למנות את דימוס ופובוס, שהיו כאמור לעיל אלי מלחמה משניים, את הרמוניה, אלת ההרמוניה והשליטה, וכן את ארוס, אל האהבה והתשוקה (ידוע יותר בשמו הרומאי "קופידון"). כמו כן, לארס היו צאצאים נוספים מנשים אחרות, דוגמת היפוליטה והתאומים רמוס ורומולוס, מייסדיה המיתיים של רומא.
בניגוד ליוונים, הרומאים העריצו את מרס – הוא ארס – עד מאוד, וקראו על שמו מספר דברים:
כוכב הלכת מרס, שנקרא בעברית מאדים.
ברומא היה מקדש ששמו מרס, בו היו שמורות חניתות, אשר לפי המסורת הרומאית היו שייכות למרס. כשפרצה מלחמה, היה הקונסול מנענע את החניתות הללו, וקורא: "מרס, התעורר נא" ("Mars vigila"). ברומא היה מחנה צבאי גדול, שנקרא קמפוס מרציוס.
התפתחות התודעה של השפעת מרס:
אפשר יהיה לחלק את השפעת תודעת מארס לכמה תקופות.
התקופה הראשונה מתקשרת למארס האחראי באינסטינקטים על הצורך לחיות ולאכול ולכן תקופת צייד החיות הייתה בעלת משמעות קיומית וראשונית. גם בתקופת נדידת העמים שבה קבוצות שבטיות נלחמו זה בזה עבור מזון – וגורם קיומי וההישרדות סימנוו את תפקידי השפעת מארס על קיום בני האדם. בהשפעת מארס – הומצא הנשק כדי להרוג את החיה ולהלחם ומן הסתם הנשק השתכלל כדי לפגוע באנשים באופן ממוקד אך גם באופן נרחב ביותר. מארס מבטא את הצורך של החיילים לכבוש – זו תקופה של תודעת הכוח – גילוי הברזל ויצירת הנשק ממנו על מנת לצאת למסעי כיבושים. בהיסטוריה, ספרטה מסמלת את גולת הכותרת של התהליך המרסיאלי – ובעצם, זו הכמיהה להפוך את האדם למכונה משומנת של מלחמה. הספרטנים היו בני אחד השבטים הדורים שהגיעו מצפון ליוון בתקופת המעבר בין התקופה המיקנית לארכאית. שבטים אלה התיישבו במרבית שטחו של חצי האי (כיום אי) פלופונסוס וספרטה היא העיר הבולטת אותה הקימו. בתקופה הארכאית החלה ספרטה להתרחב וכבשה את מסניה והתעמתה עם ארגוס, שכנתה הצפון-מזרחית החזקה. במאה ה-8 לפנה"ס הייתה ידם של הארגיבים על העליונה. רק במאה ה-7 לפנה"ס הצליחו הספרטנים להביסם. ארגוס המשיכה לרחוש איבה לספרטה ואף שאיבדו את ההגמוניה בחצי האי, נמשכו העימותים בין שתי הפולייס עד סוף התקופה הקלאסית.
בתקופה הקלאסית, עת מלחמת יוון – פרס הייתה ספרטה הפוליס הגדולה החזקה ביותר ביוון. אי לכך, ספרטה הוכרזה כמנהיגת הברית ההלנית, שהורכבה מכמה עשרות פולייס, והתייצבה נגד האיום הפרסי. מצביאים ספרטניים עמדו בראש הצי וצבא היבשה של יוון שניצח את הפרסים בשנת 480 לפנה"ס, בקרב פלטאיה ובקרב סלמיס. לאחר המלחמה שמרה ספרטה על מעמד הבכורה שלה מבחינה צבאית, אך המשיכה את מדיניות הבדלנות המסורתית בה נקטה ולא ששה לצאת להרפתקאות מחוץ לפלופונסוס.
אתונה ניצלה את חוסר המעורבות של ספרטה בנעשה מחוץ לגבולותיה, הקימה את הליגה האלט-דלית והקימה לעצמה אימפריה גדולה בים האגאי. ספרטה לא יכולה הייתה לעמוד מנגד כשאתונה מתחילה לקרוא תיגר על עליונותה ויצאה למספר מלחמות נגדה. המלחמה הגדולה בין שתי הערים פרצה בשנת 431 לפנה"ס וקיבלה את השם המלחמה הפלופונסית. היא נמשכה עם הפסקות קצרות עד שנת 404 לפנה"ס. בסיום המלחמה זכתה ספרטה בשלטון מוחלט ביוון.
ההגמוניה הספרטנית לא האריכה ימים. המלחמה הארוכה החלישה אותה והצורך לשמור על פירותיה גבו מחיר כבד מהחברה הספרטנית. ספרטה נהנתה מתקופת שלום עד סוף התקופה הרומית ומרצה המלחמתי הופנה לעבר תחרויות ספורטיביות שונות. ספרטה שרדה עד המאה ה-4 לספירה, אך הוחרבה על ידי הוויזיגותים בראשות אלאריק הראשון בשנת 396.
חיי החברה והפערים בין אתונה –ההשכלה וספרטה – הגוף.
בין אתונה לספרטה הייתה יריבות תרבותית גדולה במאה ה-5 לפנה"ס, משום שכל אחת מהן סימלה ערכים מנוגדים. בעוד שספרטה טיפחה את העוצמה ואת הכוח הגופני וחינכה להסתפקות במועט, הרי שאתונה סימלה את תרבות המחשבה וטיפוח היופי. בתחום החינוך הייתה ספרטה יוצאת דופן בעולם של תקופתה. ספרטה הנהיגה למעשה חינוך חובה חינם מטעם המדינה, חינוך אשר הוחל גם על הנערות (בשאר הערים היווניות החינוך היה פרטי ולנערים בלבד). החינוך בספרטה הפך לשם דבר, ועד היום מקובל להשתמש בביטוי "חינוך ספרטני". את הנערים חינכו הספרטנים חינוך צבאי שכלל "חישול" – הסתפקות במועט ודיבור קצר (ומכאן המושג "דיבור לאקוני", על שם חבל לאקוניה בו שכנה ספרטה). חינוך הנערות כלל בעיקר אימונים גופניים, שכן הספרטנים ראו בנשים בעיקר מכשיר ללידת חיילים, וככאלה ראו לנכון לחשל אותן גופנית על מנת להגדיל את הצלחתן במשימה. הספרטנים לא עודדו עיסוק בתחומים כאמנות, כשירה וכפילוסופיה כפי שהיה מקובל ביוון של תקופתם. התחום היחיד שקיבל עידוד מלבד זה הצבאי היה הספורט, בשל זיקתו לצבא ולחימה.
ההופעה הספרטנית -מודל החייל
הלבוש הספרטני היה דומה ללבוש היוונים האחרים עם שינויים קלים. הם היו יוזמי בגדי הארגמן שנלבשו לקרב ובניגוד ליוונים אחרים נטו להאריך את שיערם. הספרטנים גידלו זקן ואהבו לטפח את שיערם הארוך. פרט לכסות הארגמן, הספרטני עטה על גופו שני סוגי גלימות ושני סוגי טוניקות. העבודות בשדות, בדומה לשאר חלקי יוון, נעשו ברגליים יחפות. המטה היה סמל יוקרה עבור פקידי ממשל בכירים כגון האפורים וגנרלים. צורת המטה הנפוצה הייתה T. המטה היה גדול למדי והגיע לחזהו של אדם מבוגר. הלבוש הספרטני ופרטי הופעה אחרים אומצו על ידי מעריציהם ובמיוחד על ידי הפילוסופים. הספורט בהקשרו הצבאי הנוקשה ליווה את הספרטני מגיל רך ועד לקסרקטין הצבאי. זאטוטי ספרטה, מגיל 5, למדו את צעדיו הבסיסיים של ריקוד צבאי בשם "פריק" (רפה). מחול זה נערך בלבוש צבאי מלא, בו הומחזו על דרך הכרואוגרפיה והמשחק פעילויות קרביות. קשה להגדיר את הפעילות הגופנית הספרטנית כספורט, מכיוון שנטמעו בה יסודות צבאיים בולטים. בני ספרטה, למרות כישוריהם, הסתייגו תחילה מן התחרויות הפאן-הלניות כמו המשחקים האולימפיים. הם הדירו רגליהם מהן בשל החשש להפסיד ולשאת את הבושה לעד. עם הזמן שלחה ספרטה למשחקים האולימפיים נציגים מטעמה שהצליחו מאוד בתחרויות אלו. לא מומלץ להקל ראש בפרק על משמעות מרס דרך עיניים צבאיות, ספורטיביות ובעיקר גופניות שנועדו להכשיר אנשים לשמור על האבולוציה, על המדינה, העם והישרדות. ולאורך ההיסטוריה ועד היום נבנים ומתקיימים בתי ספר צבאיים כמו גם בישראל אולי יותר ממחוזות אחרים. בתי ספר שמטרתם להפוך אנשים למכונת מלחמה. האנושות מכירה בכוח ההישרדות.
מרס בגלגולו המתקדם:
מארס היה אחראי מאז ראשית האנושות ועד היום על הראשוניות, על היוזמה לגילויים, חלוציות, הרפתקנות מלחמה והישרדות ראשוניות שהחלה בראשית ההיסטוריה בצורך באומץ לצאת למסעות ולכבוש אך גם באומץ לב והרפתקנות לצאת למסעות ימיים לגלות מקומות רחוקים אם בגלל הצורך לפגוש אנשים אחרים בציביליזציה אך גם לכבוש מקומות חדשים בעלי ערך של מזון, עושר. אלפי שנים אנשים בהשפעת מארס יצאו להרפתקאות חוצות ימים כמו
קפטן קוק בן מזל העקרב
קפטן קוק- המסע הראשון (1768-1771)
ב-1768 נבחר לעמוד בראש משלחת אסטרונומית שיצאה לצפות במעברו של כוכב הלכת נוגה על פני השמש, במטרה לחשב על פיו את המרחק שבין השמש לכדור הארץ. מטרה נוספת של המסע הייתה לחקור את היבשת הדרומית האגדית, ששיערו שקיימת בדרום האוקיינוס השקט, טרה אוסטרליס (פירוש המילה הוא ארץ דרומית). לקוק הוקצתה ספינה קטנה בשם "אנדיוור" ועימו יצאו להפלגה אנשי מדע בראשות ג'וזף בנקס. קוק הקפיד על בריאות אנשיו ובמהלך המסע לא מת איש מהם מצפדינה[דרוש מקור], הישג יוצא דופן באותם הימים.
אחרי יציאתו מטהיטי עבר קוק בבורה בורה, כדי לאפשר לאנשי צוותו להתאושש באקלים נעים בטרם ימשיך הלאה. משם הגיע כאירופאי ראשון לניו זילנד על שני אייה.
קפטן קוק נולד ב-October 27, 1728, 11:27 AM במורטון u.k
בן מזל עקרב- 4°18'
עם אופק -קשת-: 20°15'
במרכז השמיים: 29°54'- מאזניים
ירח- 21.33 במזל אריה -בבית 8- הבית העקרבי הטבעי.
המזלות הדומיננטיים-עקרב, קשת סרטן
יופיטר שליט האופק בבית 7 הקרדינלי בסרטן יוצרעם פלוטו במאזניים ו- יוד -y עם מארס בקשת המשפיע גם על האופק.
מזל קשת המורחב באופק המורחב המתחיל מבית 12 וכולל את מאדים. ובית 8 המורחב- מזל אריה[שייך לעקרב] עם ירח . כישרונות הישרדות בכל מצב וניווט במרחב הים בתנאים מוגבלים כפי שהיו אז.
כריסטופר קולומובוס- מגלה אמריקה.
היה בן מזל עקרב [מארס+ פלוטו] – נולד ב-31.10.1451. אין ממצאים לגבי שעתלידתו.
פרדיננד מגלן- נולד ב- April 27, 1480 -עם מבנה של סטיליום -בין הפלנטות: מארס-אוראנוס-נפטון וירח בקשת.
האוקיינוס השקט הוא האוקיינוס שאליו הגיע פרננדו מגלן. מגלן יצא מספרד ב- 1519 לעבר אמריקה הדרומית וחצה מיצר שנקרא על שמו מצרי מגלן ונחשב עד היום לאחד המעברים הימיים המסוכנים ביותר. מגלן הוא שהעניק את השם "השקט" לאוקיינוס כאשר הגיע אליו לאחר שחצה את המצר המסוכן.
תמיד נמצא במפות של הרפתקנים, חוצי ימים ויבשות העוסקים בגילויים, את מאדים דומיננטי ומרכזי במפה ובדרך כלל מחובר לפלנטות הכבדות יותר במיקומים מרכזיים במפה.
המערב הפרוע – עולם ללא חוק:
עוד מסממני השפעות של מארס – תופעה של אנשים ללא אידאולוגיה ואג'נדה, היוצאים לכבוש את מערב ארה"ב לחפש זהב, מתיישבים כחלוצים ועוסקים במלחמות עם תושבי המקום האינדיאנים – זהו עולם שהחזק שולט- אין חוק.
קלייד בארו- Clyde Barrow
מצמד הפושעים בוני וקלייד שודדים – בתקופת המשבר הגדול בארה"ב נולד ב: 24.3.1909, בשעה 13.50
בטקסס בעיר Telico
מזל טלה
אופק אריה-3°15'
מרכז השמים בטלה -24°26'
שליטים – מארס שמש וונוס
בתים 9, 6, 10.
מאדים צמוד לאוראנוס. טלה לא יוכל להימלט מהיבט כזה. כמי שמאדים היה השליט של מזלו- צמידות במזל קרדינאלי גדי ב-– 90 מעלות ל- שבתאי ומרכז השמיים בטלה. המאדים יכתיב את חייו ואת מותו.
צמד הפושעים שהעמיד את אמריקה על הרגליים.
בוני פארקר (1 באוקטובר 1910 – 23 במאי 1934) וקלייד בארו (24 במרץ 1909 – 23 במאי 1934) היו שודדים ידועים לשמצה שפעלו במרכז ארצות הברית בזמן השפל הגדול, בשנות ה-30. הם משכו תשומת לב רבה מצד התקשורת, ומעלליהם ריתקו רבים מקוראי העיתונים של אותה תקופה. הם נודעו כשודדי בנקים, על אף שבארו העדיף דווקא לשדוד חנויות קטנות ותחנות דלק. פארקר ובארו פעלו כחלק מכנופיית עבריינים אותה הנהיג בארו.בוני וקלייד נהרגו ב-23 במאי 1934 באחד הכבישים הנטושים שבקרבת מקום מחבואם במדינת לואיזיאנה. הם נהרגו על ידי כוח של 4 שוטרים מטקסס ושני שוטרים מלואיזיאנה שנוספו אליהם אך ורק מסיבות חוקיות של "סמכות משפטית מקומית"
בוני פארקר בת זוגו לפשע, כבת מזל מאזניים נמשכה באופן טבעי לקלייד בן מזל הטלה.
מאדים ושמש שלה צמודים במאזניים -משיכה עזה לבני מזל טלה. אך גם מעניקים לה יכולת אסרטיבית ויוזמות בעשייה המשותפת שלהם.קרי: מעשי שוד והליכה על הקצה.
לילית בעקרב מדגישים את הפן הפתייני , יצצרי ויכולת לנצל את נשיותה.
מרקורי ב-90 מעלות לפלוטו- היכולת לחצות קווים אדומים בנושאי חוק.
והאוראנוס שלה בגדי וצמוד למאדים של קלייד- בחייהם ובמותם לא נפרדו.
היבטים רבים של חיי המערב הפרוע הישן תוארו ברומנטיות יתרה. במערבון אופייני, המערב הישן הוא נוף צחיח מיושב בידי ארכיטיפים רבים, המשותף לכולם היש השפעת מארס
הארכיטיפים של מרס:
בוקרים ואינדיאנים,
אנשי חוק ומגוון טיפוסים של פורעי חוק,
כורי זהב (לרוב במכרות הזהב שלהם),
ציידים
ומגוון סיירים אחרים.
הרפתקנים.
נוודים.
בורחים מהחוק.
עימותים נוצרו בדרך כלל ועדיין מתרחשים, על מקורות מים, כיוון שאדמה ללא מים ערכה מועט במדינות המערב הצחיחות. תקופת הבהלה לזהב במערב הישן הובילה לנדידה קדחתנית של עובדים לאזורי הספר בעקבות גילויים של זהב בכמויות מסחריות. בהיסטוריה של ארצות הברית וקנדה, התרחשו מספר גלים של בהלה לזהב בשלהי המאה ה-19, כמו בסיירה נבדה ובפרייזר קניון.
תקופה זו הייתה בעיקרה בעלת אופי מרסיאלי -התאפיינה בפזורה של אנשים חסרי בסיס משותף כמו אידיאולוגיה או מסר חברתי. הקבוצה התאפיינה ברשימה המכובדת מעל כשהם נפגשים עם המקומיים . קרי, האנדיאנים תוך כדי התנגשויות ומלחמות מקומיות. כיבוש המערב התנהל בכמה גלים של פולשים לערבות אמריקה על מנת לשרוד ותהליך התהוותה של ארה"ב התחיל בעת הזו כשמי שהיה בעל הכוח,היוזמה והיצירתיות כבש לו מקום ובכך יצר את מעמדו.
תקופת החלוציות בישראל גם נמצאת בקטגוריה מארסיאלית.
כבר בראשית ימיה של הציונות עלה נושא החלוציות כמעשה מרכזי במטרותיה. פעולות חלוציות ראשונות לקראת סוף המאה ה-19 היו קיום העלייה הראשונה והקמת מושבותיה. בשנים מאוחרות יותר היו החלוצים בין היתר, אותם אנשים אשר עברו בארצות מוצאם בגולה הכשרות מקצועיות לקראת עלייתם לארץ ואלו אשר עלו לארץ והתיישבו בה. תנועת "החלוץ" שהוקמה ב-1917 בידי יוסף טרומפלדור, הייתה כוח חלוצי מרכזי באותן שנים. החלוצים עסקו בהקמת התיישבות חקלאית, כאשר פעלו בשנים שלאחר מכן חלוצי העלייה השנייה, העלייה השלישית. חלוצי התיישבת גם המשיכו להגיע בעליה הרביעית למרות כינוייה – "העלייה הבורגנית".
זאב ז'בוטינסקי תאר שיחה שהייתה לו עם טרומפלדור המסביר לו מיהו החלוץ?
"זהו מושג רחב הרבה יותר מ"צועד בראש". כמובן דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המלה "חלוץ". לנו דרושים אנשים מוכנים "לכל", לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה-esprit de corps שלהם, לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש – אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיוות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות.
-אין בני אדם כאלה, – אמרתי.
-יהיו.
טעיתי והוא צדק. הראשון מבני אדם כאלה ישב לפני. הוא בעצמו היה כזה: עורך דין, חייל, פועל במשק חקלאי. אפילו לתל חי בא לחפש עבודת אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר "אין דבר" ומת כבן אלמוות".
טרומפלדור מראשי החלוצים נולד ב- 21 בנובמבר 1880.
נהרג ב-1.3.1920 היה חייל מתנדב, מרפא שיניים, חלוץ ,איש קומנדו, מנהיג, יוזם חי ומת כגיבור במושגי ההיסטוריה הישראלית.
טרומפלדור מת מוות מארסיאלי בקרב על תל-חי.
אין ממצאים לגבי שעת לידתו. אך מאדים צמוד לשבתאי וליופיטר ויחד יוצרים זוית של מרובע-לפלוטו ומרובע לכירון.
אישיות מארסיאלית תבוא תמיד לידי ביטוי מודגש בהיבטים דרמטיים של מארס לפלנטות הכבדות יותר.
חלוצים והרפתקנים הגיעו לישראל או פלסטינה, במהלך כמה מאות השנים עד קום המדינה בניסיון להתמקם בארץ או במסגרת "חיפוש עצמי". קשה לדבר על אנשים אלה במושגי אידאולגיה למרות שחלקם יצקו בסופו של דבר תכנים אידיאולוגים לעשייתם או עסקו במלחמות וקרבות. אפילו הרצל שהיה ציוני, התלבט בין ישראל לאוגנדה. החשיבה הייתה למצוא בית או במילים מארסיאליות – להישאר בחיים!! ובוודאי בניסיון לשרוד טוב יותר לנוכח האנטישמיות שגאתה באירופה.
מרס- פרק ב'- בין אדרנלין לטיפוס המארסיאלי
כל הזכויות שמורות לפנינה כץ 12.11.2011
תודה פיה ממש מעניין ובזמן ו במקום הנכון חיכיתי להכוונה כזאת bless .את בטוח שייכת לעולם של אמת שכל ובינה עליונה.
היי גלי אור שלום
תודה רבה .שמחה מאוד
בברכה
פנינה
היי פנינה למה דווקא מרס נעלה במעלה ה 28 בגדי ? למה דווקא במעלה הזאת ?
שלום גלעד[לורן]
מאדים נעלה במזל גדי באופן הכי טבעי כי מאדים תחת השפעה שבתאית פועל בריסון, ברציונאל ומוציא את המיטב שבו. מעבר לכך, יש את המעלות המדוייקות ששייכות לאסטרולוגיה הכי עתיקה -מעלות ערביות- Arabic Points נושא שנחקר רבות ומעניק מעלות מדויקות לכל תחום בחיים ומרס ב-28 מעלות בגדי זו מעלת אומץ מה שנחשב חשוב מאוד בחיים אך בוודאי בתקופה הקדומה יותר אומץ -קור רוח נחשבו לתכונות חשובות להישרדות. אך גם היום זה יועיל למי שניהנה מתכונה זו. ספר מחקר בנושא [שעוסק בכלל באסטרולוגיה עתיקה יותר] שאני ממליצה עליו כתבה Francesca Rochberg בספר – Babylonian Horoscop .
כל טוב
פנינה